עמוד הבית על הפסטיבל שונות מאמרים על הלאדינו תכנייה קישורים
אלי מתתיהו מוני מורנו ארמוזה זכו בעבר English Ladino צרו קשר

קישור לצפיה בשידור הטלויזיה של פסטילאדינו 2008

ניתן לצפות בכל השידור באתר מרכז השידורים - לחץ לצפייה 

השירים הזוכים 2008

פסטילאדינו 2008 הסתיים בהצלחה רבה

לדיברי המבקרים הוא אחד מהטובים ביותר שהיו עד כה

להלן השירים שזכו בשלושת המקומות הראשונים  

מקום שלישי : הצהרת אהבה - ג'ודי בכר ובאלדי אולייר

מקום שני: ממיטב הטעם : כוכבי איסנבול ואיזט בנה

מקום ראשון : אהבה ראשונה - צחי סיטון ונועה גודל

לצפיה והאזנה לשיר במקום הראשון - לחצו כאן

כתבת סיכום הפסטיבל בקרוב !

אות הוקרה למתילדה

אות הוקרה מיוחד יוענק בארוע הפסטילאדינו , לגב. מתילדה כהן-סראנו

על תרומתה לתרבות הלאדינו בכלל ולפסטילאדינו בפרט.

מתילדה , חוקרת, סופרת , משוררת, מתרגמת מספרת ומחייה בפעולותיה את שפת ותרבות הלאדינו,

פירוט נימוקי האות בקרוב .

רשימת השופטים

יו"ר חבר השופטים הוא: יוסי טלגן- מנכל פסטיבל ישראל.

לרשימת השופטים המלאה יש להכנס ללשונית " על הפסטיבל"

כרטיסים

כרטיסים ניתן להזמין בקופת

 התזמורת הסימפונית טל:

 1700-70-400

 לזכאים - כרטיסי הנחה

לקבוצות : 052/2670443

תכנית אמנותית

 

בחלק הראשון יוגשו עשרת שירי התחרות , ובחלק השני לאחר ההפסקה תוגש תכנית אמנותית שתהווה חגיגת לאדינו במיטבה ואשר בה  יופיעו כל זמרי התחרות בשירי לאדינו ישנים ומוכרים בעיקר שירי חתונות אותה יוביל מוני מואנו ארמוזה . כמו כן יופיעו באלדי אולייר ורקדנית הפלמנקו טניה וינוקור בקטע מיוחד ביחד עם התזמורת הסימפונית . זמרי התחרות יגישו מחרוזת של שירי שוק .

שירי התחרות -2008

שירי הגמר בתחרות פסטילאדינו 2008

געגועים- חן בר

שירת הצועניה - שירה קרנר

אחד אתה- הדר בןציון

בלב זה - שרה ארואיסטי- ארה"ב

ממיטב הטעם - איזט בנה וכוכבי איסטנבול

היידה היידה -  גילה בשארי

הצהרת אהבה- ג'ודי בכר ובאלדי אולייר

כדיה - רעות רבקה

גיטרה ספרדית- רפאל בן אור

אהבה ראשונה - צחי סיטון ונועה גודל

 

 

גלריה
לצפיה בגלריית התמונות  יש ללחוץ עם סמן העכבר על אחת התמונות שרצות למטה ואז תפתח הגלריה . לצפיה בתמונות של 2008 יש ללחוץ קטגוריה ראשית ואז תיקייה 2008
פסטילאדינו 2008

הפסטיבל ייערך בתאריך 31/12/08 בתאטרון י-ם אולם הנרי קראון עםהתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור . מנצח רוני וויס .

הפסטיבל כולל את שירי התחרות ותכנית אמנותית עם באלדי אולייר, מוני ארמוזה, רקדנית הפלמנקו טניה וינוקור וזמרי התחרות .

פרטים על הפסטיבל הכוללים את ההודעות לעיתונות / השירים שעלו לגמר ותכניהם / היוצרים והמבצעים ניתן למצוא בקישור "על הפסטיבל " .

שיפוט מיקומי השירים

עשרת שירי התחרות יקבלו ניקוד מחבר השופטים באולם .

בזמן ההפסקה הקהל יצביע עבור השירים.

התוצאה הסופית תקבע עפ"י הצבעת השופטים -67%

והקהל באולם- 33% .

ארכיון חדשות

 
מאמרים וסקירת עולם הלאדינו

 על הפקת הפסטילאדינו

מאת אלי מתתיהו

על הפרוייקט באופן כללי:

פרוייקט הפסטילאדינו החל ביוזמתם של אלי מתתיהו ומוני מורנו ארמוזה בשנת 2003 . הפסטילאדינו הציב לעצמו כמה מטרות:

1.שימור את מוסיקת הלאדינו המסורתית

2. חידוש היצירה המוסיקלית בשפת הלאדינו

3. "הכנסת" יוצרים נוספים וזמרים שאינם דוברי לאדינו למעגל היצירה בלאדינו ,\תוךחשיפתם לקיסמי השפה והתרבות .

4. הכנסת מוסיקת הלאדינו לאולמות הקונצרטים בליווי תזמורת סימפונית, ובכך לשדרג את האיכויות המוסיקליות של היצירות בלאדינו.

5. חשיפת מוסיקת הלאדינו לכלל עם ישראל באמצעות צילום מופעי הגמר של הפסטילאדינו לטלויזיה .

 

משנת 2003 ועד סוף שנת 2008 קויימו חמישה פסטיבלי לאדינו במתכונת דלעיל.

 

על עבודת ההפקה :

 

הפקת ארועים כאלה הינה מורכבת ביותר , ומצריכה הכנות של כשנה ,ההפקה נחלקת לשני תחומים :

א.הפקת התוכן

ב. הפקה טכנית

 

הפקת התוכן כוללת קשר עם עולם הלאדינו בארץ ובעולם . האייטמים המרכיבים הפקה מעין זו ( על קצה המזלג) הינם:

"קול קורא" לכתיבת יצירות, הכנת מנגנון לקליטת השירים שמגיעים , בדיקתם מבחינה לשונית ותיקון במקרה הצורך, לעיתים יש צורך בתרגום יצירות .

 

ההפקה הטכנית מורכבת מאוד וכוללת אייטמים רבים כמו למשל: הזמנת אולם, הזמנת תזמורת , מנהל מוסיקלי, מעבד לתזמורת, נגנים נוספים ל"ריתם סקשיין", בחירת השירים שיעלו לגמר, מינוי זמרים מבצעים לשירים שהיגיעו לתחרות , במאי לעיצוב ותיכנון המופע , החלטה על קונספט התכנית האמנותית והאמנים שישתתפו בה , הכנת מפרט הגברה ותאורה וסגירה עם חברה שתבצע אותו , מינוי שופטים,  הכנת חומר פירסומי, פלקט ותכנייה . הכנת חומר שיפוטי לידי השופטים, הכנת מנגנון ספירת הקולות המצביעים לשירים , מינוי רו"ח ועו"ד יפקחו על צוות ספירת הקולות (קולות הקהל וקולות השופטים), הכנת פיסלון התחרות המיועד לזוכים, החלטה על עיצוב התפאורה , סגירה מול הטלויזיה והרדיו, מכירת הכרטיסים למילוי האולם, חלוקת הזמנות לזכאים ( זמרים , שופטים ואחמ"ים). כתיבת קטעי הנחייה והגשתם , הכנת תעודות לשירים הזוכים ולשירים המשתתפים, והעמדת המופע בזמן שנקבע , כך שאלפי  התאומים שנעשו מבעוד מועד ישתלבו זה בזה ויסתנכרנו מול עיני הקהל והטלויזיה ברגע מסויים בשניה אחת על הבמה  , ויגרמו להם לסיפוק והנאה .

 

אנו בפסטילדינו עושים זאת מזה חמש שנים בהצלחה רבה

אף שהארוע מורכב ביותר , ה"נשמה" המושקעת , הדבקות במטרה הלוייאליות והאיכפתיות של המעורבים אנשי המטה גורמת לארוע להיות מוצלח.

לצד אלי מתתיהו ומוני ארמוזה עובדות בפרוייקט מתילדה כהן סראנו וזיוה אלמגור . רוני וייס הוא המנהל המוסיקלי ושוקי וגנר הבמאי.

לצידנו יש את "ספקי המופע" , אנשי הטלויזיה , וחברים מסייעים ומתנדבים אשר ביחד עושים את הארוע למה שהוא , ומגשימים את מרות הפסטילאדינו כפי שפורטו לעיל.

 

אלי מתתיהו

 

ירושלים דצמבר  2008

 

 

"פסטילאדינו" -פסטיבל הזמר הבנלאומי התחרותי  בלאדינו  2008

 

  • הפסטילאדינו הינו פסטיבל זמר בנלאומי תחרותי לשירים חדשים בלאדינו.  בפסטיבל משתתפים יוצרים וזמרים מהארץ והעולם.
  • מטרתו של הפסטילאדינו הינה לעודד כתיבה ויצירה חדשה של שירים בלאדינו, ולתת במה  ליוצרים, זמרים ומעבדים  ,להכניס את מוסיקת הלאדינו לאולמות הקונצרטים, ולהכניס למודעות הציבור את תרבות  ושירת הלאדינו .

 

  • האירוע יתקיים בתאטרון ירושלים אולם הנרי קראון  בתאריך 31/12/08 , בליווי התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור .
  • הנשיא החמישי ויו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו מר יצחק נבון, נותן חסותו לאירוע  . יו"ר חבר השופטים- יוסי טלגן.
  • בקונצרט הגמר  יבוצעו  10  שירים שיתחרו בינהם  .

 

  • בתכנית האמנותית יועלו שירי לאדינו ישנים ומוכרים לרבות שירי חתונה ושמחות ע"י מוני מורנו ארמוזה . כמו כן בתכנית האמנותית באלדי אולייר , רקדנית הפלמנקו טניה וינוקור והתזמורת הסימפונית.

 

  • הפסטיבל הינו בינלאומי וחלק מהאמנים  יגיעו במיוחד מחו"ל.  
  • בניקוד ובחירת השירים יעשה ע"י חבר שופטים והקהל שבאולם .
  • הארוע יצולם ע"י הטלויזיה הישראלי ערוץ 1 ויוקלט וישודר ע"י קול ישראל.

 

  • צוות הפסטיבל : רוני וויס –ניצוח עיבודים וניהול מוסיקלי .

סרגיי אביר – עיבודים .  שוקי ווגנר –ניהול אמנותי ובימוי.

מתילדה כהן סראנו-ייעוץ כללי והדרכה בלאדינו  (02/5663533 ). זיוה אלמגור –הפקה,תזמורת סימפונית וקשר עם זמרים מבצעים (0523916763).

מוני ארמוזה –מפיק (0522670443)

אלי מתתיהו מנחה ומפיק –(0544338595 )

בהצלחה  

צוות הפסטיבל

 

---

שירת הלב

לאחר פסק זמן של שנה, סוף סוף הפסטילאדינו מתחדש.

כולנו, המארגנים, מחברי השירים והקהל,  מחכים לו ושמחים בשובו. כל מי שנכח בארבעת הפעמים בלילה המיוחד המלא בצבעים ובשירים, ממתין לפסיטילאדינו בקוצר רוח ובחוסר סבלנות.  מאמצים רבים נעשו בשנתיים האחרונות מצד המארגנים כדי לחדש את התחרות. מחברי שירים מכל העולם, המשיכו להלחין שירים, בתקווה שיוכלו לשלוח אותם לפסטילאדינו.

ואכן ברגע שפורסמה התחדשות הפסטילאדינו, הגיעו אל התחרות כ- 40 שירים חדשים יפים מאוד מספרד, איטליה, יוון, תורכיה, ארה"ב, קנדה, ארגנטינה, מקסיקו, ברזיל, וכמובן מישראל. בשירים שהגיעו השנה הבחנו בעלייה ברמה של המילים והלחנים,  ובהשתתפות של מחברים בעלי שם עולמי.

מלבד זאת, אנו מציינים בסיפוק רב שאל במה זו יגיעו לשיר גם זמרים מחו"ל, אשר מאשרים בהשתתפותם את האופי הבינלאומי של הפסטילאדינו, ואת העניין הגובר שמגלים בו יוצרים גם מהארץ וגם מחו"ל.

עובדה זו מעידה כי העניין הכללי סביב הלאדינו גובר ומתפשט בעולם וכמובן שזה תודות גם לקיום הפסטילאדינו.

לאהבה יש מקום בולט בנושאי השירים שנכתבו השנה. האהבה היא מגוונת וכוללת: אהבה ראשונה, געגועים לאהבה, אהבה צעירה או אהבה בגיל מבוגר.

נושא נוסף, ולא פחות חשוב שבולט גם הוא בשירים שהוגשו לתחרות, הוא ספרד ואהבה כלפיה.

בשירים אחרים עלתה התהילה לקב"ה והסעודה הדשנה בשבת. 

הלילה יהיה לנו העונג לראות ולשמוע זמרים שאנו כבר מכירים, ואחרים שנשמע בפעם הראשונה.  אין ספק שכולם שרים ברמה גבוהה , ושהפסטילאדינו הזה, כמו האחרים, יביא לגילוי כוכבים חדשים בשטח השירה בלאדינו.

כמו כן התכנית האמנותית תחשוף השנה, יותר מתמיד, הפתעות מיוחדות ומרגשות.

ברצוני להודות מכל לבי למארגנים של האירוע הזה, ומעל כולם למוני מורנו ארמוזה, לאלי מתיתיהו ולזיוה אלמגור, שהקדישו את עצמם במשך שנתיים, להצלחת הפסטילאדינו 2008.

כמו כן שלוחה תודתי לכל היוצרים שהגישו את שיריהם. תודתנו שלוחה גם לאלה ששיריהם עלו וגם לאלה ששיריהם לא עלו לגמר.

תודה לזמרים המקסימים שנשמע הערב. תודה למנצח התזמורת  רוני וייס  ולמעבד סרגיי אביר, שמלווים אותנו זה השנה השלישית,  ותודה לתזמורת הסימפונית ירושלים –רשות השידור.

לא נשכח להודות גם לבמאי שוקי וגנר, ולכל אלה שתרמו בצורות שונות להצלחת הערב הזה.  תודה נוספת לתיאטרון ירושלים ולטלוויזיה הישראלית,  שמאפשרים לנו את פרסום הפסטילאדינו בעולם כולו.

ברכות חמות  לכולם ובהצלחה רבה!

מתילדה כהן-סראנו

 

 


 

מיפוי הפעילות ,המוסדות ומופעי הלאדינו בארץ ובעולם

מאת הילה קומם

מוסדות

בשנת 1982 נוסדה עמותת "ספרד" בידי משה שאול, שהיה אז מנהל שידורי הלאדינו בקול ישראל, ומכהן כיום כסגן יו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, ועמיתים נוספים פעילים ושוחרי תרבות השפה הספניולית. העמותה שמה לה למטרה לשמר, לטפח ולהפיץ את מורשת השפה הספניולית.

הזרוע המחקרית של העמותה- מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה נוסד ב 1994 בהנהלת ד"ר אבנר פרץ. הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו הוקמה על פי חוק שאושר ע"י הכנסת בשנת 1996, כדי להבטיח פעילות מתמדת ורצופה לשימורה ולטיפוחה של שפת הלאדינו ותרבותה.

יו"ר הרשות הוא יצחק נבון, סגנו משה שאול והמנכ"ל הוא אהרן כהן. הרשות מעריכה כי בארץ ישנם כ-200 אלף דוברי לאדינו ברמות שונות. היא מציינת כי הביקוש לקורסים ללימוד שפת הלאדינו ותרבותה הולך וגובר הן ברמה של מתחילים כמו גם ברמה של מתקדמים. קורסים ברמה אקדמאית מתקיימים בחמש אוניברסיטאות בארץ, ויש גם קורס מטעם הרשות, עבור פעילים ומרכזי חוגים לתרבות הלאדינו. בחודש אוגוסט 2005 נפתח המחזור השמיני של קורס זה.

הרשות מעניקה מלגות עידוד בסכום של כ-30 אלף בשנה לחמש אוניברסיטאות בארץ: לאוניברסיטה העברית ירושלים, לאוניברסיטת תל אביב, לאוניברסיטת בר אילן, לאוניברסיטת חיפה ולאוניברסיטת בן גוריון בנגב. הענקת המלגות מתבצעת בשיתוף פעולה עם הפדרציה הספרדית בישראל, המעניקה אף היא סכום זהה.

מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הוקם במטרה להעמיק את הידע בשפת הלאדינו (התהוותה ותולדותיה, ניביה ותמורותיה) ובספרותה (הדבורה והכתובה), ביצירתה המוסיקלית והאמנותית, בתולדות דובריה, מנהגיהם והווי חייהם. המרכז עוסק בפעילות מחקר ואיסוף, תומך בעבודות מחקר בנושא, מקים פורומים, כנסים, מארח מרצים מכל העולם ומקיים הרצאה שנתית לזכר משה דוד גאון.

מכון סרוונטס של ממשלת ספרד בישראל

במסגרת שיתוף פעולה עם הרשות נותן מדי שנה סדרה של 20 הרצאות בלאדינו. מכון סרוונטס מקיים גם מפגשי שיחות בלאדינו הנקראים "ויני אבלרימוס", אליהם מגיעים דוברי לאדינו המבקשים להחליף שיחה בענייני חולין בשפה זו

מופעים

בסוף שנות השבעים יהורם גאון הוציא תקליט של רומנסיות ספרדיות, שהתבסס על אוספי שירי הלדינו של החוקר והמלחין יצחק לוי (בתרגום משה גיורא). זו היתה הסנונית הראשונה שבישרה על יציאתה של מסורת תרבות הלאדינו, מהבתים בהם השתמרה אל התחום הציבורי. התרבות התקבלה על ידי הציבור בחיבוק גדול.

גאון פנה עם אחיו ליצחק נבון וביקש ממנו לערוך מופע שירי של קודש וחול ספרדיים בשם "רומנסרו ספרדי ". נבון כתב וערך טקסטים מילות קישור ודיאלוגים סביב האלמנטים של מסלול חיי האדם ועונות השנה. המופע עלה ב 1968. יהורם גאון ביים והופיע עם יוסי בנאי, אברהם פררה, רמה סמסונוב מקהלת ´צדיקוב´ יגאל גאון וירדנה הדר.

בעקבות הצלחת המופע כתב נבון את המחזה "בוסתן ספרדי" ב 1970. אוסף סיפורים מערכונים ,אגדות לחנים ספרדיים רומנסות ופרקי חזנות ממורשת יהדות ספרד המחזה זכה להצלחה, זכה בפרס "כינור דוד" והוצג קרוב ל – 400 פעם.

המחזה עלה שוב ב-1998 ב"הבימה" והוצג קרוב ל 1000 פעם (לבדוק עם גלית). מאז התקיימו הופעות רבות של להקות ומקהלות, בהן ההופעת של להקת "אורה", "מורניקה" , "דולסי די לאדינו" (מרגלית טובי וגילה חסיד), ו"אהבה ספניולית" (בהפקת מוני מורנו ארמוזה). יש לציין את המועדון הירושלימי "ויני קנטארמוס" של מתילדה כהן-סראנו ובטי קליין הפועל מזה 12 שנה ומתנהל כולו בלאדינו.

ערבי פולקלור

ריבוי יוזמות מקומיות, קהילתיות ואישיות, כגון: חוגים ללימוד לאדינו, פסטיבלים, ערבי מקהלות, ערבי זמר, מפגשים של מספרי סיפורים, תערוכות ועוד. אירועי תרבות ואמנות מגוונים מתקיימים במרכזי תרבות, במועדונים שכונתיים ובבתים פרטיים. "דיאה די לצ'ה אי מייל"- ימי חלב ודבש. אירוע פולקלור בן 4 ימים הנערך בבית-מלון וכולל הופעות רבות של שירים וסיפורים בלאדינו. באירוע השנה השתתפו 1000 איש.

זמרי לאדינו פעילים בארץ:

קובי זרקו, בטי קליין, נורית הניג, דורית ראובני, אודליה דהאן, אסתי קינן-עופרי, יסמין לוי, סוזי, גילה חסיד, עפרי אליעז, מור קרבסי, דגנית דדו. בנוסף פעילות בארץ 5-6 מקהלות השרות בלאדינו.

מבצעי לאדינו בחו"ל:

ליליאנה טרבס אלקלעי (מילאנו),"לוס פאשארוס ספרדיס" ו-"איסטראיקאס ד'איסטמבול" (תורכיה), פורטונה (ברזיל), חואקין דיאז, פאקו דייז, ויויאנה בר-נתן ומוניקה מונסטריו (ספרד), ליליאנה בנבסיסטה (בואינוס איירס).

סופרים ומשוררים כותבי לאדינו ובעולם:

משוררים: אבנר פרץ, מרגלית מתיתיהו, מיכל הלד, מתילדה כהן-סראנו (בארץ), גלוריה ג'. אשר, חיים ויטלי סדקה (בארה"ב), אלי פרחיה, בקי בכר (תורכיה), ריטה גבאי-סימו-טוב (יוון) ואחרים. סופרים: אליעזר פאפו, מתילדה כהן-סראנו (בארץ), בקי בר-דוד (תורכיה), ז'מילה קולונומוס (מקדוניה). בעקבות תחרות הפסטילאדינו נוספו למעגל זה יוצרים רבים הכותבים מילים ולחנים לשירים חדשים בלאדינו.

סרטים:"מטולדו לירושלים" מאת יהורם גאון, ששר ומספר. "איל אולטימו ספרדי (הספרדי האחרון)" של הטלוויזיה הספרדית, עם אלעזר פאפו. "שפת אב" סרט דוקומנטרי של רמי קמחי על אביו ועל תרבות הלאדינו אליה נולד.

פורומים באינטרנט

באתר "תפוז" פעיל פורום לאדינו הכתוב באותיות עבריות בעברית ובלאדינו. באתרYahoo פעיל פורום לאדינו בינלאומי בשם Ladinokomunita הכתוב באותיות לטיניות בכתיב של אקי ירושלים (ראו בהמשך על הויכוח על צורת הכתיב בלאדינו). הפורומים דנים בשפה, בשירים ובסיפורים, בבישול בהסטוריה, בתנ"ך ובכל נושא המחבר את יוצאי ספרד. בפורום הבינלאומי משתתפים יהודים מישראל, תורכייה, יון, איטליה, ספרד, מקסיקו, ארגנטינה, מארוקו הספרדית וגם שוודיה. הרבה מהתכונה לקראת ה"פסטילאדינו" נערכת בפורום זה.

עיתונות

כתב העת "אקי ירושלים". אקי ירושלים. אחד המפעלים החשובים ביותר של עמותת ספרד כתב עת זה החל הופעתו עוד בשנת 1979 כבטאון של מדור הלאדינו של קול ישראל. כיום עומדת "ספרד" לבדה מאחורי כתב העת הזה. "אקי ירושלים" הנערך מזה 25 שנים בידי משה שאול.

מדי שנה מופיעים שלושה גיליונות שכל אחד מהם מונה 120-100 עמודים, גדושים במאמרים ומדורי תרבות. כתב העת מביא סקירות על פעילויות בתחום חקרי הלאדינו ותרבותה ברחבי העולם ובצד זה גם חומרים ראשוניים, כתבי יד, דפוסים נדירים וכולי. הנחשפים לראשונה ורבה חשיבותם לחקר השפה ויצירתה. במקביל לכך משמש "אקי ירושלים" במה ליוצרים בלאדינו ומתפרסמים בו שירים וסיפורים הנכתבים באופן שוטף.

פרסומים נוספים על לאדינו ובשילוב מאמרים בלאדינו. "איל קונטאקטו" – פרסום של מרכז גאון בבאר-שבע. כתב העת "לאדינר" יוצא לאור בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. "El Amaneser" (השחר) - נספח של עיתון "שלום" היוצא באיסטנבול. Los Muestros יוצא לאור בבריסל.

פעילות אקדמית

חמש האוניברסיטאות בארץ מקיימות כנסים מקומיים ובין-לאומיים בהשתתפות מיטב החוקרים העוסקים בחקר שפת הלאדינו ותרבותה. באוניברסיטאות אלה מתקיים מחקר על הלאדינו מהיבטים שונים, בין היתר בסיוע שני המרכזים: מרכז יהושע ונעימה סלטי, הפועל באוניברסיטת בר אילן, ו-מרכז משה דוד גאון, הפועל באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. מרכזים אלה פועלים גם להוצאת ספרים, לארגון כנסים ולארגון פעולות תרבות שמטרתן הפצת המורשת בקרב הציבור.

בין אנשי האקדמיה המוכרים העוסקים בפנים שונים של חקר הסטוריה, תרבות ושפת הלאדינו פועלים כמה חוקרים העוסקים בהיבטים שונים של תרבות הלאדינו: פרופ' תמר אלכסנדר, פרופ' יעקב-בן-טולילה, פרופ' לואיס לנדא ומר אליעזר פאפו – הם הצוות שיועד לתפעולו של המרכז . קורסים להוראת שפת הלאדינו התקיימו באוניברסיטת בן-גוריון החל משנת 1979, תחילה הורה מר משה שאול, בהמשך לימדה הגב' מתילדה כהן-סראנו וכיום מר אליעזר פאפו.

באוניברסיטה פועלים שני מרכזים שתחומי פעילותם מתקשרים לתרבות הלאדינו: "מרכז אלישר לחקר יהדות ספרד והמזרח", בראשות ד"ר מוריס מ' רומני, ו-"מרכז הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית" בראשות פרופ' יגאל שוורץ. שיתוף הפעולה עם מרכזים אלו יתגבר את כוחו והיקף פעילותו של מרכז משה דוד גאון. פרופ' תמר אלכסנדר- פרייזר מוציאה בימים אלו ספר המנתח 50,000 פתגמים בלאדינו. באוניברסיטה העברית פועלים ההסטוריונית ד"ר מיכל הלד והבלשן פרופ' דוד בוניס. ד"ר שמואל רפאל פעיל במחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן. ד"ר גילה הדר באוניברסיטת חיפה. בספרייה הלאומית בגבעת רם מתקיימת פעילות לאיסוף ושימור הרומנסות העתיקות.

הויכוח על צורת הכתיב בלאדינוכנס בין-לאומי ראשון מסוגו, שהתקיים ביוזמת הרשות הלאומית בשנת 1999 בירושלים, עסק בסוגיית הכתב והכתיב בלאדינו. בכנס נדונו השיטות השונות הנהוגות כיום בכתיבת הטקסטים בלאדינו. עד שנות ה-20 של המאה הקודמת, נכתבה הלאדינו באותיות רש"י. אך מאז שהתפשט הנוהג לכתוב לאדינו באותיות לטיניות אין שיטת כתיב אחידה, אלא שורה של שיטות המשלבות יסודות מצרפתית, מאנגלית או מתורכית. שאלה זו נדונה בכנס. על אף העובדה שלא נתקבלו החלטות מחייבות, הרי שרוב משתתפי הכנס תמכו בשיטה הידועה כ"כתיב של אקי ירושלים", על שם כתב העת היוצא לאור בישראל בעריכת משה שאול, סגן יו"ר הרשות.

סלון לאדינו

פורום עיוני המתנהל בלאדינו ביוזמת סלים סלטי ומתילדה כהן-סראנו. המפגשים נערכים אחת לחודש בהתאחדות יוצאי תורכיה. כל מפגש כולל 2 הרצאות ודיון. מוזמנים אליו האישים המובילים של תרבות הלאדינו בארץ.

תרבות הלאדינו בעולם

בעולם מצויים גופים רבים העוסקים במלאכת השימור של השפה והתרבות הזו ובכלל זה אוניברסיטאות, מכוני מחקר, אגודות וכיו"ב. ראויה לציון העובדה כי אונסק"ו - ארגון האו"ם למדע ולתרבות - הכיר בלאדינו כאחת התרבויות האנושיות העתיקות הראויות לשימור, וקיים קונגרס בינלאומי בנושא הלאדינו ב-2002.

בבירת ספרד הרואה את עצמה כערש תרבות הלאדינו פועל המכון Instituto Arias Montano לחקר הלאדינו, באיסטנבול פועל מרכז בסמוך לעיתון "שלום". מנהלת המרכז היא קרן שרחון, חוקרת וזמרת בלאדינו.

מנהלת הפורום לאדינוקומוניטה היא מרצה אמריקאית ללאדינו בשם רחל אמאדו בורטניק המתגוררת בדאלאס. קורסים אקדמיים ללאדינו מתקיימים באוניברסיטת טפטס. המרצה היא פרופ' גלוריה ג'. אשר.

בסקירה זו הושקעו זמן מאמץ ואם פעילות חשובה כלשהיא הושמטה, התנצלותי, אשמח להתעדכן ולעדכן , הילה קומם

רשימת מאמרים מומלצים על ידי פורום לאדינו בתפוז

 

ה"פסטילאדינו" הרביעי

 בחול המועד סוכות תשס"ז במסגרת חגיגות היין בראשל"צ. ה"פסטילאדינו" – פסטיבל זמר בינלאומי תחרותי לשירים חדשים ומקוריים בלאדינו. – נוסד במטרה לעודד כתיבת יצירות חדשות בשפת הלאדינו.

בזכות הפסטיבל משתלבים במעגל היצירה בלאדינו יוצרים, זמרים ומעבדים חדשים- מהארץ ומהעולם. התחרות מביאה למודעות הציבור את התרבות הקסומה של שירת הלאדינו.

שלושת הפסטיבלים, שנערכו בשנים 2003-2005, זכו להצלחה רבה. התחרות הבינלאומית הרביעית תתקיים ב 11 באוקטובר במסגרת חגיגות היין של ראשון לציון בחול המועד סוכות תשס"ז בהיכל התרבות ע"ש מאיר ניצן ברשל"צ .

 

עשרת השירים יבוצעו בקונצרט חגיגי בשיתוף התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון. הקהל יהנה מתכנית אמנותית עשירה, בה יהורם גאון יקיים את הבטחתו לחדש רומנסות עתיקות במסגרת פעילותו במרכז שהקים ע"ש אביו משה דוד גאון לתרבות הלאדינו וכן תופיע הזמרת מיוון נאדייה קרייאני.

 

בזמן זה יספרו הקולות וחבר שופטים בראשות גאון את שלושת השירים הזוכים, "העובדה שמשתתפים בתחרות יוצרים מארצות שונות, מעידה על רצון עז לראות בלאדינו שפה חיה ומתחדשת", אומר יצחק נבון הנשיא החמישי של מדינת ישראל ויו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. "התחרות מוכיחה שתרבות הלאדינו אינה רק התרפקות על העבר, אלא יצירה חדשה הזורמת בעורקים." נבון נותן את חסותו הרשמית לאירוע.

"בדומה לאירווויזיון, הפסטילאדינו היא תחרות של שירה חיה בליווי תזמורת סימפונית", אומר רוני וייס המנהל המוזיקלי של התחרות. "השירים הנבחרים לתחרות הם ברמה מוסיקלית גבוהה. הטקסטים נאמנים למסורת הסיפורית של תרבות הלאדינו והמנגינות קליטות, חמות ומרמזות לשורשים מוסיקליים ספרדיים" .

יוזמי ומפיקי הפסטיבל , אלי מתתיהו ומוני מורנו ארמוזה מוסיפים ואומרים "אנו רואים את עצמנו כשליחים של תרבות הלאדינו העתיקה שמשימתם הינה לחדש ולרענן את התרבות ולגרום ליצירה חדשה בשפה זו, ובכך לחיותה , ולחשיפתה בפני קהילות אחרות שאינן מכירות אותה".


פרטים נוספים באתר הפסטילאדינו

 

 

על שפת הלאדינו

מאת ד"ר מיכל הלד

היהודים הגיעו לספרד לאחר חורבן הבית השני ופיתחו על אדמתה תרבות מפוארת שהגיעה לשיאה בתקופה המכונה 'תור הזהב' במאות ה-11-12.  שפת הלאדינו, הידועה גם בשמות ספרדית-יהודית, ג'ודיזמו וספניולית, החלה להתגבש בספרד בימי הביניים והפכה לאחר גירוש ספרד בשנת 1492 לאחת הלשונות היהודיות הנפוצות והרווחות בשימוש.  מגורשי ספרד וצאצאיהם המשיכו להשתמש בשפה זו בכתב ובעל-פה בקהילות שייסדו באימפריה העות'מאנית ובצפון מרוקו (שם נקראה שפתם 'חכיתיה').  הלאדינו התפתחה בקהילות הללו תוך קיום מגע ישיר הן עם מסורת העברית, הן עם לשונות ותרבויות הסביבה הלא יהודיות.  במשך מאות שנים נמסרו בלאדינו  מסורות שבעל-פה, נתחברו בה יצירות ספרות ועיתונות והתנהלו בה ענייניהן של קהילות יהודיות גדולות ומשגשגות. 

 

מאז מחצית המאה ה-19 איימו תהליכים תרבותיים וחברתיים שונים על המשך קיומה של הלאדינו.  היחלשות הדפוסים הדתיים, החילון המתגבר והיחשפותם של דוברי הלאדינו לשפות ולתרבות המערב הביאו לירידה במעמד הלאדינו.  באימפריה העות'מאנית הוענקו זכויות שוות למיעוטים והיהודים הפכו בעלי זכויות וחובות שוות בפני החוק - לרבות חובת שירות צבאי.  תנאי החיים של  היהודים הורעו, ויהודים רבים נאלצו לעזוב את האימפריה.  כדי להשתלב בארצות מגוריהם החדשות הם המירו את מורשתם הלשונית בשפות המקום.   בעקבות ייסוד הרפובליקה התורכית החלו היהודים לצמצם את השימוש בלאדינו והקפידו להשתמש בשפת המדינה בציבור.  הקמתן של מדינות לאומיות נוספות בבלקן הביאה עימה תהליכים דומים.  דוברי החכיתיה בצפון מרוקו כמעט שחדלו להשתמש בה בעקבות הכיבוש הספרדי וחדירת הספרדית הקאסטליאנית המודרנית לארצם.  הופעת הציונות והמאבק להחייאת העברית תרמו לדחיקתה של הלאדינו מן הזירה החברתית והתרבותית בארץ ישראל.   מכה ניצחת ניחתה על הלאדינו ותרבותה בשואה, כאשר רוב-רובם של יהודי יוון, יוגוסלביה וקהילות ספרדיות נוספות הושמדו על-ידי הנאצים.    עם הקמת מדינת ישראל התעורר צורך בגיבוש זהות ישראלית משותפת לכל היהודים שהגיעו מהתפוצות השונות.  דוברי הלאדינו ילידי הארץ והעולים החדשים דבקו בעברית ובזהות הישראלית האחידה והתרחקו מן השפה והמנהגים שהיו מרכיב חשוב בזהותם לפני קום המדינה.  

 

כיום, כאשר הלאדינו אינה משמשת עוד במישור החברתי הרחב כשפת תקשרות חיונית, ואפשר היה לצפות לגוויעתה, מתרחש לנגד עינינו תהליך בלתי צפוי של תחיית ההתעניינות והעיסוק בשפה ובתרבות שהיא מייצגת.  בשנת 1998 הוקמה בישראל הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בעקבות חוק לשימור וטיפוח תרבות הלאדינו שנתקבל בכנסת.  הרשות פועלת רבות להעמקת הכרת תרבות הלאדינו בקרב הציבור, להפצתה ולקידום תיעודה ומחקרה.  חקר הלאדינו משגשג גם במוסדות האקדמיים: באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסית תל-אביב ובאוניברסיטת חיפה, ובשני המרכזים לחקר הלאדינו שהוקמו לאחרונה – מרכז סאלטי באוניברסיטת בר-אילן ומרכז משה דוד גאון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 

הפסטילאדינו מהווה חוליה בשרשרת החייאת התרבות היהודית הספרדית.  חיבורם של שירים מקוריים בלאדינו, הלחנתם וביצועם בפני קהל רחב של דוברי השפה ואוהביה, וכן בפני מי שלא הכירוה קודם לכן ומתוודעים אליה בזכות האירוע, מהווה תרומה חשובה לשימור התרבות היהודית הספרדית – ובמיוחד לחידושה.  השירה העממית בלאדינו, שנבעה ממסרות ספרדית עתיקה והתפתחה בקהילות היהודיות הספרדיות לאחר הגירוש שימשה במשך דורות רבים מאפיין מרכזי ואהוב של תרבות הלאדינו.  הפסטילאדינו תורם להמשך קיומה של תרבות מוזיקלית זו.

 

                                                         ד"ר מיכל הלד, האוניברסיטה העברית בירושלים


 

 

 

פינת הנוסטלגיה: ומה היה לנו בשנת 2005 ?

משתתפים לפי סדר הא'-ב' * ענבל אהרון * לילי אגמון-כהן * יעל בדש * ציפי זרנקין * גילה חסיד * מקהלת הילדים מאיסטנבול תורכיה * צחי סיטון * בני סילמן * קטיה זגון * סימה עמיאל * בועז פייפר * קאיה * שולי רגונס * התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור * תיאטרון צה"ל * שמעון כהן * סיוון רותם * מוני מורנו ארמוזה. נושאי תפקידים: יוזמים ומפיקים: מוני מורנו ארמוזה ואלי מתתיהו מנהל מוסיקלי ומנצח: רוני וויס עיבודים: סרגיי אביר במאי מופע הגמר: שוקי ווגנר יו"ר חבר השופטים: חתן פרס ישראל מר יהורם גאון. מפיק בפועל: אלכס סלע הפקה ויעוץ אמנותי: זיוה אלמגור יועצת לאדינו: מתילדה כהן סראנו יו"ר אגודת הידידים: אברהם עודד כהן מנחה: אלי מתתיהו אירועים מיוחדים באירוע נחשפה סידרת מדליות הלאדינו של החברה המשלתית למדליות, והוענקה מדליית זהב למר יצחק נבון. מרכז משה דוד גאון העניק אות הוקרה על מפעל חיים למלחין, היוצר והמנצח שמעון כהן בתחום מוסיקת הלאדינו. במופע הגמר השתתפו איש ציבור, שגרירים, נציגות צהל, מוסיקאים , אנשי במה ותקשורת בצד

חובבי תרבות הלאדינו.